במהלך פעולתם של מנועי בעירה פני נפלטים גזים לאטמוספרה, גזים שאינם רק אחד מהגורמים העיקריים המקושרים ביותר לזיהום אוויר, אלא גם אחד מהגורמים למחלות רבות (מסוגי סרטן שונים ועד למחלות הריאות השונות). גזים אלו, שמקורם במערכות פליטה של כלי רכב, רוויים ברכיבים מזיקים ביותר, ולכן המכוניות המודרניות המיוצרות כיום יוצאות את שערי המפעל המייצר אותן, כשהן, מראש, מצוידות במערכת פליטה מיוחדת, בה משולב הממיר הקטליטי, שתפקידו להרוס את המולקולות המזיקות שבגזים הנפלטים ולהפוך את הגזים הללו לבטוחים ככל האפשר, הן לאנשים והן לסביבה בכללותה.
ממיר קטליטי – מבנה ואופן פעולה
הממיר הקטליטי הוא חלק גלילי שמורכב על מערכות הפליטה בכלי רכב שהם בעלי מנוע בעירה פנימית. בממיר הקטליטי נוצרת תגובה כימית שבמהלכה השאריות הפחמימניות (שהינן תוצר הלוואי של תהליך הבעירה במנוע) מושמדות כליל, במטרת הקטנת האוויר המזוהם שאותם פולטים הרכבים. רכבים בעלי ממיר קטליטי נחשבים למזהמים עד פי עשרה פחות מאשר הרכבים שבהם אינו מותקן ממיר כזה.
הממיר הקטליטי בנוי כקופסת מתכת גלילית המותקנת על צינור פליטה. בתוך הממיר ישנה מערכת שצורתה כצורת כוורת והיא קולטת את הגזים המזוהמים, מעבדת אותם ופולטת אותם בחזרה החוצה כשהם נקיים יותר. הממיר הקטליטי מכיל גם מספר מתכות אצילות (ויקרות), עובדה שהפכה את הממירים הקטליטיים למועמדים במיוחד לגניבה בשנים האחרונות.
החל משנת 1995 חויבו כל כלי הרכב החדשים בישראל בהתקנה של ממיר קטליטי. רכב חסר ממיר כזה לא יהיה מסוגל לעבור את מבחן הרישוי השנתי, ולכן, אף יהיה מנוע מנסיעה על הכבישים.
שינוי מיקומי של הממיר הקטליטי ברכב
בדגמי הרכבים הישנים יותר (הדגמים שיוצרו, בערך, עד לשנת 2001) מיקומו של הממיר הקטליטי היה במערכת הפליטה בין הצינור הקדמי לבין האגזוז האמצעי. עם השנים, קידמו מהנדסי הרכב את הממיר הקטליטי, ס”מ אחר ס”מ, לכיוונו של מנוע הרכב. העיקרון שעמד מאחורי אבולוציה זו הוא פשוט מאד – ממירים קטליטיים נכנסים לפעולה בטמפרטורה גבוהה מאד, כלומר, ככל שממיר קטליטי ממוקם רחוק יותר ממנוע הרכב, ייקח לו זמן רב יותר להיכנס לפעולה, ולרכב יהיה זמן רב יותר ליצור גזים מזהמים. לעומת זאת, במרבית הרכבים החדשים, הממיר הקטליטי ממוקם ממש בסעפת הפליטה, מתחמם באופן מיידי בשל חומם הגבוה של הגזים הנפלטים מהמנוע, ובדרך זו, הממיר הקטליטי פועל בצורה יעילה יותר והרכב מזהם פחות.